מבוא: סיכום מנהלים – סנטימנט שורי בחסות חלל ותקווה

השבוע התאפיין בסנטימנט שורי למרות אי-הוודאות הכלכלית המרחפת באוויר, כאשר מדדי המניות המרכזיים המשיכו במומנטום החיובי. האירוע החדשותי המרכזי של השבוע בארה"ב היה ההנפקה ההיסטורית של חברת SpaceX, שמנייתה זינקה ב-19.22% עם תחילת המסחר בנאסד"ק. אירוע זה הקפיץ את שווי השוק שלה לטריליוני דולרים ודחף את השוק כולו למעלה.

תנועת השווקים הבולטת הציגה עליות שערים רוחביות:

• מדד ה-S&P 500מדד המניות המרכזי בארה"ב, הכולל את 500 החברות הציבוריות הגדולות ביותר. עלה ב-0.50% וסגר ברמה של 7,431.46 נקודות.
• מדד הדאו ג'ונס עלה ב-0.70%.
• מדד ה-Nasdaq סיים בעלייה של 0.31%.
• מדד ה-STOXX 50מדד המורכב מ-50 החברות הגדולות והנזילות ביותר בגוש האירו. האירופאי סגר בעלייה שבועית של 2.59% לרמה של 14,551.62 נקודות.
• בשוק המקומי, מדד ת"א 125 רשם שבוע חיובי במיוחד עם עלייה שבועית של 3.38%, וסגר ברמה של 4,292.23 נקודות.

רמת הסיכון הגלומה בשוק ירדה בצורה חדה. מדד התנודתיות, ה-VIXמדד הפחד המודד את התנודתיות הצפויה בשוק האמריקאי ל-30 הימים הקרובים., ירד ב-9.05% לרמה של 17.68. במקביל, מחירי הנפט צללו בכ-3.90% לאזור ה-84.29 דולר לחבית, על רקע דיווחים אופטימיים סביב הסכם מתגבש בין ארה"ב לאיראן לפתיחת מצר הורמוז. למרות זאת, התמחורים בשווקים נותרו יקרים מאוד היסטורית, כאשר המכפיליםיחס פיננסי המשווה את שווי החברה לרווחיה. מכפיל גבוה לרוב מעיד על תמחור יקר. בארה"ב, באירופה ובישראל משקפים תמחור יתר מובהק ביחס לממוצעים ארוכי הטווח.

2. נתוני מאקרו: תמונה מורכבת לבנקים המרכזיים

השבוע קיבלנו תמונת מאקרו מורכבת שממשיכה לאתגר את הבנקים המרכזיים:

• ארצות הברית: מדד המחירים לצרכן (CPI)מדד המודד את השתנות המחירים של סל מוצרים ושירותים, ומשמש כמדד העיקרי לאינפלציה. הראה עלייה שנתית של 4.2%. מנגד, מדד המחירים ליצרן (PPI)מדד הבוחן את שינויי המחירים שגובים היצרנים על סחורות ושירותים. הפתיע לרעה עם קפיצה חודשית של 1.1%, הרבה מעל התחזית שעמדה על 0.7%. למרות נתוני האינפלציה הדביקים, מרווח ה-CDSCredit Default Swap – נגזר פיננסי המשמש כביטוח מפני חדלות פירעון. משקף את פרמיית הסיכון. האמריקאי ל-5 שנים נסחר סביב 38.21, רמה נמוכה שמשקפת אמון מלא ביכולת החזר החוב האמריקאית. תשואת האג"חהרווח השנתי למשקיע שמחזיק באיגרת החוב הממשלתית עד למועד הפדיון. הממשלתי האמריקאי ל-10 שנים עומדת כעת על 4.485%.
• אירופה: התפתחות מעניינת נרשמה בגוש האירו, כאשר הריבית עלתה ל-2.25%. תשואת האג"ח של גרמניה ל-10 שנים נותרה נמוכה יחסית ועומדת על 2.996%. רמת הסיכון (CDS) בגוש נותרה אפסית ברמה של 7.75, המעידה על יציבות פיננסית חזקה.
• ישראל: בגיזרת המאקרו המקומית ראינו נתון חשוב ומעודד במיוחד בנוגע לתפיסת הסיכון של ישראל בעולם. רמת הסיכון של ישראל (CDS ל-5 שנים) ירדה ל-53.41. אמנם מדובר ברמה גבוהה ביחס למדינות מפותחות, אך מדובר בירידה משמעותית שמקרבת אותנו לרמות שנראו לפני הרפורמה המשפטית ופרוץ המלחמה. תשואת האג"ח הממשלתית ל-10 שנים עומדת על 3.649%.

הצפי לשבוע הקרוב:

• ארה"ב: העיניים נשואות להחלטת הריבית של הפדרל ריזרב (צפי להותרת הריבית ברמה של 3.75%). בנוסף, יפורסמו נתוני המכירות הקמעונאיות שיעידו על חוזק הצרכן האמריקאי.
• ישראל: שבוע דרמטי לפנינו עם פרסום נתוני התמ"ג לרבעון הראשון, כאשר התחזית עומדת על התכווצות שנתית של 3.3% (-3.3%). כמו כן, יפורסם מדד המחירים לצרכן (צפי לעלייה שנתית של 1.9%). נתונים אלו יכתיבו את הטון עבור בנק ישראל בהחלטותיו הקרובות.

3. נתוני סיכון: דיסוננס בין ה-VIX ל-Fear & Greed

אנו נמצאים בשלב פסיכולוגי מרתק במחזור השוק. נוצרה סטייה חריגה בין התנהגות המחירים לבין מדדי הסנטימנט. מצד אחד, מדד הפחד המסורתי, ה-VIX, ירד ל-17.68, רמה שמשדרת שקט ושאננות יחסית בקרב סוחרי האופציות. מצד שני, מדד ה-Fear & Greedמדד הבוחן את הסנטימנט בשוק; ציון מתחת ל-50 מעיד על פחד, ומעל 50 מעיד על אופטימיות יתר ("תאווה"). עומד על 34, קריאה המוגדרת כ"פחד" (Fear), ירידה מרמה של 41 בשבוע שעבר.

כלומר, המשקיעים חוששים, אך בפועל אינם מגדרים את עצמם בצורה אגרסיבית כפי שמשתקף ב-VIX. הדבר נובע בין היתר מרמות המכפילים הגבוהות בשווקים. השוק האמריקאי (VTI) מתומחר בסטיית תקןמדד סטטיסטי הבוחן את פיזור הנתונים סביב הממוצע. סטיית תקן גבוהה כאן מעידה על תמחור חריג ויקר מאוד. של +3.16 מהממוצע של 20 השנים האחרונות ומוגדר "יקר מאוד". גם השוק הישראלי (EIS) יקר ועומד על סטיית תקן של +4.90 מהממוצע ארוך הטווח. השוק מודע לכך שהוא יקר, ולכן הסנטימנט מהסס גם כשהמדדים עולים.

4. נתוני מיקרו: דוחות טובים כבר לא מספיקים

עונת הדוחות ממשיכה לרכז עניין רב, אך השבוע קיבלנו תזכורת לכך שדוחות טובים לא תמיד מספיקים כשהתמחור גבוה.

• ארה"ב (סקטור התוכנה): חברת Oracle פרסמה רווח למניה (EPS)הרווח הנקי של החברה מחולק במספר המניות שלה. משמש למדידת רווחיות החברה באופן יחסי למשקיע. של 2.11 דולר, מול צפי של 1.95 דולר. Adobe הציגה EPS של 5.96 דולר, מול צפי של 5.82 דולר. על אף שהכו את התחזיות, המניות שלהן הגיבו בירידות שערים חדות מאוד. התגובה השלילית החזקה הזו מעידה על כך שהשוק תמחר מראש ציפיות פנומנליות, וכל נתון שהוא רק "טוב" אינו מספיק כדי להצדיק את מכפילי השיא בסקטור התוכנה והשבבים.
• ישראל (ת"א 125): המדד הפגין עוצמה השבוע ורשם עלייה של 3.38%. החברות הגדולות המקומיות נהנות מירידת פרמיית הסיכון של המדינה (CDS) ומגלות חוסן עסקי למרות האתגרים הגיאופוליטיים. חשוב לזכור שגם כאן התמחור נחשב יקר היסטורית.
• אירופה (STOXX 50): השוק האירופאי, למרות העלאת הריבית ל-2.25%, רשם שבוע חיובי עם עלייה של 2.59%. עליות אלו נרשמו בעיקר בזכות חברות הערך והתעשייה הגדולות שמפגינות יציבות.

הצפי לשבוע הקרוב:

אנו ממתינים לדוחות של ענקיות כמו רשת הסופרמרקטים Kroger (צפי ל-EPS של 1.58), וחברת הייעוץ Accenture (צפי ל-3.72). יפורסמו גם דוחות של Jabil ו-CarMax. דוחות אלו ישפכו אור על כוח הקנייה של הצרכן האמריקאי ועל הוצאות ה-IT של תאגידים.

5. גיאופוליטיקה: תקווה דיפלומטית ושוק האנרגיה

השבוע התאפיין בנרטיב של תקווה מחודשת להסדרה גיאופוליטית, בעיקר בגזרת ארה"ב-איראן. הדיווחים על הסכם אפשרי שעשוי להוביל לפתיחת מצר הורמוז ולהסרת חסימות השפיעו דרמטית על שוק האנרגיה והפילו את מחירי הנפט.

במבט על שוק החיזוי הפוליטי (Polymarket), המספרים מדברים בעד עצמם:

• ישנו סיכוי של 82% להסכם שלום קבוע בין ארה"ב לאיראן עד ה-31 בדצמבר 2026.
• הסיכוי לפגישה דיפלומטית אמריקאית-איראנית עד סוף יולי עומד על 69%.

במידה והמערכות בגזרות השונות יגיעו להסדרה או רגיעה משמעותית, המשמעות לתיקי ההשקעות תהיה בעיקר ירידה במחירי האנרגיה ותעריפי השילוח. ירידה כזו מקלה את הלחץ האינפלציוני ומעניקה לבנקים המרכזיים את מרחב התמרון הנדרש להורדת ריביות עתידית – מה שמהווה רוח גבית חזקה לשוקי המניות. מנגד, החמרה תוביל לזינוק מחודש בנפט ובאינפלציה.

6. אסטרטגיות להשקעה והרחבה מיוחדת