אזור אישי

דו״ח מאקרו שבועי – כלכלת מלחמה

EP-Investments

דוח מאקרו שבועי: פרדוקס ההשקעות, כלכלת מלחמה והשקל החזק

תאריך פרסום: 10 במאי, 2026

תקציר מנהלים: ניתוק היסטורי בין הכלכלה הריאלית לשוק ההון

השבוע המסתיים ב-8 במאי 2026 מציג בפנינו פרדוקס כלכלי חסר תקדים המצריך ממשקיעים מתחילים ומנוסים כאחד להעריך מחדש את ניהול הסיכונים שלהם[cite: 1]. מצד אחד, אנו עדים להתחזקות דרמטית של השקל לשיא של עשורים, כאשר הוא נסגר ברמה של 2.9030 מול הדולר[cite: 3]. נתון זה סותר לכאורה את התיאוריה המאקרו-כלכלית המסורתית המצפה לפיחות עקב גירעון פיסקלי מתרחב וקונפליקט גיאופוליטי[cite: 3]. הסיבה לכך נעוצה בזרימת הון מבנית של מוסדיים המחזירים כספים ארצה לאיזון תיקים (5.2 מיליארד דולר ברבעון הראשון), לצד כניסת כספי תושבי חוץ בהיקף של 6.6 מיליארד דולר[cite: 4].

במקביל, מדינת ישראל עברה רשמית לכלכלת מלחמהמצב שבו משאבי המדינה מוסטים באופן מאסיבי לתקציב הביטחון על חשבון משרדים אזרחיים, מה שמעלה את הגירעון ומייצר צמיחה שמבוססת על צריכה ממשלתית ולא פרטית.. תקציב הביטחון זינק לשיא של 143 מיליארד ש"ח (חלק מתקציב מדינה של 699 מיליארד ש"ח), מה שמחייב גירעון של 5.1% ויחס חוב-תוצר הצפוי להגיע ל-70.5%[cite: 6]. בארה"ב, תמונת המאקרו מתעתעת: השוק חוגג דוחות כספיים והשקעות עתק בתשתיות בינה מלאכותית (AI) שמקפיצים את מדד ה-S&P 500 לשיא של 7,391.06 נקודות [cite: 59], בעוד שנתוני התעסוקה חושפים כוח עבודה מצטמצם (שיעור ההשתתפות ירד ל-61.8%) וריביות שעתידות להישאר גבוהות לאורך זמן[cite: 48, 51]. בעולם, שוק האנרגיה חווה זעזוע עם פרישת איחוד האמירויות מקרטל אופ"ק+ וסגירת מיצרי הורמוז, מה שמקבע את מחיר חבית הנפט מסוג ברנט מעל 100 דולר[cite: 9, 27, 61]. במקביל, הזהב שובר שיאים ונסחר מעל 4,713 דולר לאונקיה[cite: 9].

דאשבורד שווקים אינטראקטיבי

לחצו על האזורים השונים כדי לצלול לעומק הנתונים הכלכליים וההשפעות הישירות על תיק ההשקעות שלכם.

מלכודת הנזילות והדומיננטיות הפיסקלית

  • שער החליפין: השקל התחזק בחדות ל-2.9030 מול הדולר[cite: 3]. זוהי תופעה מונעת הון שפוגעת אנושות בכושר התחרות של היצואנים הישראלים אך מגנה על המשק מפני אינפלציה מיובאת[cite: 4].
  • תקציב וחוב: תקציב 2026 עומד על 699 מיליארד ש"ח, מתוכו 143 מיליארד ש"ח לביטחון (זינוק של מעל 100%)[cite: 6, 16, 17]. יחס חוב-תוצרמדד המבטא את היחס בין החוב הלאומי של המדינה לסך התוצר המקומי שלה. יחס של 70.5% נחשב לגבוה ומצביע על סיכון אשראי ריבוני עולה. צפוי להגיע ל-70.5%[cite: 6, 21]. הגירעון המאושר הורחב ל-5.1%[cite: 19].
  • ריבית בנק ישראל: עומדת על 4.00%[cite: 10, 36]. הבנק נמצא בשילוש בלתי אפשרימצב בו הבנק לא יכול במקביל להוריד ריבית (בגלל אינפלציה דביקה ומחסור בעובדים) ולמנוע את התחזקות השקל הפוגעת בייצוא. – הוא אינו יכול להוריד את הריבית בגלל שוק עבודה הדוק ואינפלציה דביקה[cite: 10, 39].
  • שוק המניות: מדד ת"א 125 סגר ברמה של 4,476.59 (עלייה יומית של 0.75%) ורשם זינוק של 67.69% בשנה החולפת[cite: 59]. עם זאת, חברות טכנולוגיה מקומיות כמו NICE חוו התרסקות של 18.8% בשל התחזקות השקל ששחקה את רווחיהן[cite: 89].

חזיון תעתועים בשוק העבודה וקדחת ה-AI

  • ריבית ושוק האג"ח: הפדרל ריזרב (הפד) הותיר את הריבית ברמה של 3.50%-3.75%[cite: 10, 36]. התשואה על אג"ח ממשלתי ל-10 שניםנחשב לנכס חסר הסיכון המוביל בעולם ומשמש כעוגן לתמחור הלוואות ומשכנתאות. עומדת על 4.357%[cite: 7, 57].
  • שוק העבודה: למרות תוספת של 115,000 משרות באפריל (ריכוז גבוה בסקטורים לא-מחזוריים כמו בריאות), שיעור ההשתתפות בכוח העבודה צנח לשפל מחזורי של 61.8% ושיעור תת-התעסוקה עלה ל-8.2%[cite: 48, 51]. האבטלה הרשמית עומדת על 4.3%[cite: 48].
  • שוק המניות (S&P 500): המדד קבע שיא חדש בסגירה של 7,391.06 (+0.74%)[cite: 59]. הצמיחה מונעת על ידי השקעות עתק של ענקיות הטכנולוגיה בתשתיות בינה מלאכותית, אשר מחפות על חולשה צרכנית רחבה[cite: 12, 59].
  • סחורות ומתכות: הזהב התנתק לחלוטין מהתשואות הריאליות וזינק ל-4,713.70 דולר לאונקיה (עלייה של מעל 41% משנה לשנה) כגידור מוסדי נגד חובות ממשלתיים[cite: 9, 61].

מצוקה תעשייתית ומלחמת סחר

  • ריבית הבנק המרכזי: ריבית הפיקדונות של הבנק המרכזי האירופי (ECB) נותרה על 2.00%[cite: 36].
  • שוק המניות (Euro Stoxx 50): סגר בירידה יומית של 1.02% ברמה של 5,911.53 נקודות, אך נותר בעלייה של 0.51% בסיכום שבועי[cite: 59].
  • אתגרי מאקרו: אירופה מתמודדת עם לחץ כפול: מחירי אנרגיה יקרים עקב סגירת מיצרי הורמוז, והצפה של מוצרים סיניים בעקבות חסימתם בארה"ב. מצב זה דוחף את אירופה למדיניות פרוטקציוניסטית[cite: 31, 59].

ברומטר הסיכון: האנומליה הבלתי נתפסת בשוק האג"ח

אחד הנתונים המרתקים ביותר עבור המשקיע כיום הוא פער התשואות בין אגרות החוב של ארה"ב לאלו של ישראל. באופן היסטורי, מדינה המצויה בקונפליקט ועם גירעון עולה אמורה להציע ריבית (פרמיית סיכון) גבוהה יותר מזו של ארה"ב כדי למשוך משקיעים[cite: 99]. בפועל, המצב כרגע הפוך לחלוטין[cite: 100]. התשואה על אג"ח ישראל ל-10 שנים עומדת על 3.845%, בעוד האג"ח המקביל בארה"ב מעניק 4.357%[cite: 7, 57, 97].

פער שלילי של 51.2 נקודות בסיס. ממשלת ישראל משלמת ריבית נמוכה יותר ממשלת ארה"ב על חוב ל-10 שנים[cite: 7, 97]. תופעה זו מעידה על כך שמוסדיים מקומיים שופכים כספים לאג"ח המקומי בשל רגולציה וחובה מבנית, מה שקונה את החוב הריבוני בסיכון בצורה מלאכותית[cite: 7, 102, 103].

אסטרטגיית ההשקעות של EP-Investments: ניהול סיכונים מבוסס דאטה

העולם מתפצל, ואסטרטגיית ה"קנה והחזק" הקלאסית אינה מספקת בתקופה זו. להלן המלצות הפעולה שלנו הנגזרות מנתוני המאקרו[cite: 120, 134]:

סיכון נמוך: קיבוע תשואה באג"ח שקלי נומינלי

כאשר בוחנים את הנתונים לעומק, אנו מזהים כי ציפיות האינפלציה הנגזרות משוק האג"ח ל-10 שנים עומדות כיום על כ-1.8%. בעוד שהתשואה הנומינלית לאג"ח ממשלתי ל-10 שנים עומדת על 3.845%[cite: 7, 137]. לאור תחזיות הצמיחה והמיתון הפוטנציאלי, יחד עם הציפייה כי בעתיד הבנקים המרכזיים (כולל בנק ישראל) ייאלצו לחתוך ריביות, הרי שקיבוע התשואה הנומינלית כעת באגרות חוב שקליות ארוכות טווח מהווה צעד חכם. השקעה זו מאפשרת למשקיע ליהנות מרווחי הון כאשר הריביות במשק יתחילו לרדת בשנה הבאה.

סיכון בינוני: מעבר לחוף מבטחים דולרי

התשואות של אג"ח קונצרניאגרות חוב שמנפיקות חברות פרטיות (לא ממשלות). בשל הסיכון לחדלות פירעון, הן אמורות להציע ריבית גבוהה משמעותית מאג"ח ממשלתי. בישראל (תל בונד) נדחסו מטה בצורה מסוכנת, כאשר מרווחי הסיכון (Spreads) אינם מתמחרים נכונה את הגירעון התופח ל-5.1% והחוב לתוצר של 70.5%[cite: 141, 143]. אנו ממליצים להסיט הון בסיכון בינוני לעבר אגרות חוב קצרות מועד של ממשלת ארה"ב. אלו מעניקות תשואה נומינלית של מעל 4.35% באפס סיכון לחדלות פירעון, ומאפשרות תגמול גבוה על החזקת מטבע הרזרבה העולמי[cite: 57, 144].

סיכון גבוה (מניות): עסקאות זוגיות בישראל (Pairs Trading)

מדד ת"א 125 אמנם רשם עלייה שנתית פנומנלית של למעלה מ-67%[cite: 59, 145], אך הוא מלא בסתירות פנימיות. האסטרטגיה הנכונה כעת היא להשקיע ב"אוליגופולים מקומיים" – לדוגמה, חברות ביטחוניות מובילות הנהנות מהזינוק העצום בתקציב הביטחון (ל-143 מיליארד ש"ח) [cite: 6, 17, 146], וכן הבנקים הגדולים, אשר נהנים ממרווחי ריבית אדירים בחסות ריבית בנק ישראל הגבוהה (4.00%)[cite: 36, 147]. מנגד, אנו ממליצים להיות במשקל חסר (Underweight) מובהק בסקטורי הנדל"ן, הקמעונאות והבנייה – אלו צפויים להמשיך לסבול ממצוקת עובדים דרמטית ועלויות מימון כבדות[cite: 52, 148, 149].

הצטרפו לדיון החי עם קהילת המשקיעים שלנו

הקהילה משמשת כמרכז ידע לשאילת שאלות, קבלת מידע נוסף וקבלת עזרה פרקטית בבניית הון והשקעות. הצטרפו עכשיו!

לחצו כאן לכניסה לקהילה ב-Discord

מקורות מידע (Citations Base):

  1. Macro-Economic Data Manifest and Risk Barometer: Week Ending May 8, 2026.
  2. Globes, Strengthening shekel nears NIS 2.90/$ threshold (May 9, 2026).
  3. Globes English, Wed: Nice plunges after Q1 results (May 9, 2026).
  4. Knesset, Joint Committee approves 2026 defense budget (May 9, 2026).
  5. The Times of Israel, Knesset advances 5.1% deficit and spending hike (May 9, 2026).
  6. Investing.com, United States 10-Year Bond Yield Historical Data (May 9, 2026).
  7. Investing.com, Israel 10-Year Bond Yield Historical Data (May 9, 2026).
  8. EDC, Geopolitical risk and energy shocks (May 9, 2026).
  9. FT.com, Latest commodity and futures prices (May 9, 2026).
  10. KITCO, Gold Spot Prices (May 9, 2026).
  11. Federal Reserve, Minutes of the FOMC (May 9, 2026).
  12. Trading Economics, Israel Stock Market (TA-125) (May 9, 2026).
  13. The Motley Fool, Amazon, Alphabet, Microsoft, Meta, and Apple Earnings (May 9, 2026).
  14. Mckinsey, The future of global trade in 2026 (May 9, 2026).
  15. European Central Bank, Monetary policy decisions (May 9, 2026).
  16. Bureau of Labor Statistics, The Employment Situation – April 2026 (May 9, 2026).
  17. Trading Economics, United States Unemployment Rate (May 9, 2026).
  18. Google Finance, EURO STOXX 50 Price (May 9, 2026).
הערת אזהרה משפטית:

התכנים המופיעים בסקירה זו (להלן: "התכנים"), נועדו למטרות לימוד, חינוך והעשרה בלבד. התכנים אינם מהווים ייעוץ השקעות פרטי, אינם מתחשבים בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם, ואינם מהווים תחליף לייעוץ אישי ע"י איש מקצוע המורשה כדין. אין לראות בתכנים המופיעים כהמלצה לפעולה כלשהי בניירות ערך או בנכסים פיננסיים. כל הפועל על פי התכנים עושה זאת על דעת עצמו בלבד ונושא באחריות מלאה לתוצאות פעולותיו. שוק ההון טומן בחובו סיכונים, וביצועי העבר אינם מעידים בשום צורה על ביצועי העתיד. הנהלת קהילת EP-Investments וכותבי הדוח לא יהיו אחראים לכל נזק, ישיר או עקיף, שייגרם למשתמש או לצד שלישי כלשהו כתוצאה משימוש בתכנים אלו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

כלים למשקיע