מבוא: סיכום מנהלים – נרטיב שבועי מרכזי והתמחור היקר בשווקים

השבוע החולף אופיין בסנטימנט חיובי מובהק בשווקים הפיננסיים, מגמה אשר שאבה את עיקר כוחה מדיווחים הנוגעים להתפתחויות גיאופוליטיות אזוריות וגלובליות. במרכז תשומת הלב עמדו הדיווחים בדבר מגעים עקיפים להסכם זמני בין ארצות הברית לאיראן. התפתחות זו טומנת בחובה פוטנציאל משמעותי להקלות בשיט במצר הורמוז, עורק אנרגיה קריטי. תמחור סיכוי זה בשווקים הוביל לירידה מהירה במחירי הנפט הגולמיחומר גלם אנרגטי מרכזי. ירידה במחירו מקטינה את הלחצים האינפלציוניים עלויות הייצור של חברות ותומכת בצמיחה הכלכלית. לאזור ה-87 דולר לחבית, ולצניחה מקבילה במדד ה-VIXמדד התנודתיות של בורסת שיקגו, המכונה גם 'מדד הפחד'. מודד את התנודתיות הצפויה בשוק המניות האמריקאי ל-30 הימים הקרובים. לרמה המשקפת שאננות יחסית.

על רקע ההקלה המסוימת בסיכונים הגיאופוליטיים, מדדי המניות המרכזיים בארצות הברית, אירופה וישראל חתמו את השבוע במגמה ירוקה. תופעה בולטת במיוחד השבוע הייתה התנודתיות החדה כלפי מעלה בסקטור התוכנה בארה"ב, שמשכה זרימת הון אגרסיבית מצד המשקיעים. למרות האווירה האופטימית, ניתוח נתוני המיקרו מעלה תמונה מורכבת: מכפילי הרווחיחס פיננסי פופולרי המודד את שווי השוק של החברה (מחיר המניה) ביחס לרווח הנקי שלה. מכפיל גבוה מעיד לרוב על כך שהמניה נסחרת 'ביוקר' ביחס לביצועיה ההיסטוריים. בשווקים, בדגש על ארצות הברית וישראל, נותרו גבוהים באופן משמעותי מהממוצעים ההיסטוריים ארוכי הטווח. במקביל, מדדי הסיכון משקפים סביבה של "תאוות בצע" קיצונית המעידה על ביטחון יתר מצד המשקיעים, זאת שעה שתשואות האג"חהתשואה השנתית הצפויה למשקיע המחזיק באיגרת חוב עד למועד פדיונה. כאשר מחירי האג"ח יורדים, התשואות עולות ולהפך. הממשלתיות, המהוות עוגן לתמחור נכסי סיכון, נותרו יציבות ברמות גבוהות. סביבה זו דורשת ניהול סיכונים מוקפד והיצמדות לאסטרטגיה ארוכת טווח.

1. נתוני מאקרו: צמיחה מאכזבת בארה"ב מול התייצבות מקומית

השוק האמריקאי

נתוני הכלכלה האמריקאית הציגו תמונה כלכלית פושרת. ה-תוצר המקומי הגולמי (GDP)הערך הכולל של כל הסחורות והשירותים שיוצרו במדינה בתקופה מוגדרת. המדד המקובל ביותר למדידת צמיחה כלכלית של משק. לרבעון הראשון הציג צמיחה שנתית של 1.6% בלבד, החטאה משמעותית לעומת תחזיות הקונצנזוס שעמדו על 2.0%. למרות ההאטה בצמיחה, הלחצים האינפלציוניים טרם התפוגגו: מדד ה-PCE הליבהמדד מחירי ההוצאה לצריכה פרטית, מנוכה רכיבים תנודתיים כמו מזון ואנרגיה. זהו מדד האינפלציה המועדף על הבנק המרכזי בארה"ב לקביעת מדיניות הריבית. נותר דביק ועמד על 3.3% בחישוב שנתי. בשוק החוב, תשואת איגרת החוב הממשלתית ל-10 שנים נסחרת סביב רמה של 4.453%. במקביל, נרשמה עלייה של 8.86% החודש ב-פרמיית הסיכון (CDS)Credit Default Swap – נגזר פיננסי המהווה מעין תעודת ביטוח מפני חדלות פירעון. עלייה בפרמיה משמעותה שמשקיעים מתמחרים סיכון גבוה יותר להשקעה באותו נכס או מדינה. ל-5 שנים, לרמה של 38.20, נתון המשקף עלייה מסוימת בחששות מפני האטה מתמשכת.

השוק הישראלי

הכלכלה המקומית משדרת עמידות. רמת ה-אינפלציה (CPI)מדד המחירים לצרכן. מודד את קצב העלייה הכללי של רמת המחירים במשק, כלומר שחיקת כוח הקנייה של הכסף. בישראל עומדת כעת על 2.0%, נתון המצוי בתוך יעד יציבות המחירים של בנק ישראל. בעקבות כך, בנק ישראל הוריד את ריבית הבסיסהריבית המרכזית שנקבעת על ידי הבנק המרכזי ומשמשת כעוגן לכלל הריביות במשק, כולל משכנתאות, הלוואות ופיקדונות. ל-3.75%. תשואת האג"ח הממשלתית ל-10 שנים נסחרת ברמה של 3.740%. בניגוד למגמה בארה"ב, בישראל נרשמה ירידה חדה בפרמיית הסיכון (CDS), שצנחה ב-12.97% במהלך החודש לרמה של 59.23. ירידה זו משקפת אופטימיות זהירה מצד המשקיעים הזרים לקראת אפשרות של הפחתת העצימות בזירה הביטחונית.

השוק האירופאי

באירופה ניכרת חולשה בסנטימנט. מדד אמון הצרכניםסקר המודד את רמת האופטימיות או הפסימיות של הצרכנים לגבי מצבם הכלכלי ומצב המשק. אמון צרכנים נמוך לרוב מוביל לירידה בצריכה הפרטית. בגוש האירו נותר מקובע בטריטוריה שלילית עמוקה, ברמה של 19.0-. עם זאת, תנאי המימון של הכלכלות החזקות נותרו נוחים: תשואת האג"ח של ממשלת גרמניה ל-10 שנים עומדת על 2.955%, מלווה בפרמיית סיכון אפסית כמעט של 7.82, המשקפת אמון מלא ביציבות הפיסקלית של הכלכלה הגדולה ביבשת.

2. נתוני סיכון ותמחור מניות: תאוות בצע ומכפילים היסטוריים

תמונת תמחור הסיכונים בשווקים מובהקת. מדד התנודתיות VIX רשם ירידה לרמה של 15.32 (2.67%-), רמת שפל המצביעה על ירידה חדה ברכישת הגנות מצד גופים מוסדיים ובתמחור של סיכוני זנבTail Risks – אירועים כלכליים או גיאופוליטיים בעלי הסתברות נמוכה להתרחשות, אך שאם יתרחשו, תהיה להם השפעה שלילית אלימה ודרמטית על השווקים.. פסיכולוגיית השוק נשענת היטב על נתון זה: מדד הפחד ותאוות הבצעFear and Greed Index – מדד משולב הבוחן סנטימנט בשוק באמצעות מספר אינדיקטורים. ציון 60 מעיד על "תאווה", כלומר משקיעים רודפים אחרי תשואה תוך התעלמות חלקית מסיכונים. עומד על ציון של 60, עמוק באזור "תאוות הבצע". ביטחון יתר זה מסביר מדוע המשקיעים מוכנים להשלים עם תמחורים כה גבוהים, כאשר שוקי המניות המרכזיים נסחרים ברמות המוערכות ביתר בהשוואה לממוצעי ה-5, 10 ו-20 שנים האחרונות.

• ארה"ב (S&P 500): המדד נעל את השבוע ברמת 7,580.06 (0.22%+). שווי השוק הנוכחי מגלם מכפיל עתידי של 26.72, רמה המוגדרת יקרה היסטורית ואינה מותירה מרווח לטעויות בביצועי החברות. במקביל, עונת הדוחות סיפקה רוח גבית כאשר חברות כמו סיילספורס (רווח למניה של 3.88$ מול צפי של 3.13$) ודל (4.86$ מול צפי 2.88$) עקפו את התחזיות באופן משמעותי. תעודת הסל IGV (המייצגת את סקטור התוכנה) בלטה עם זינוק של 9.10%, עדות לזרימת הון ממוקדת ואגרסיבית.
• אירופה (STOXX 50): המדד טיפס ל-14,283.85 (0.72%+). השוק הגרמני משקף מכפיל של 18.52, נתון המצביע על תמחור יתר ביחס לממוצע ה-5 שנים האחרונות, בעוד השוק הצרפתי עדיין מתומחר ברמות הוגנות יחסית.
• ישראל (ת"א 125): המדד רשם עלייה קלה לרמת 4,430.46 (0.30%+). שוק המניות המקומי אינו זול ומגלם מכפיל של 17.86. בעונת הדוחות בלטה חברת אלביט מערכות שהכתה את התחזיות עם רווח של 3.87$ למניה (מול צפי של 2.84$), בשעה שחברות כדוגמת בנק הפועלים ואיתוראן שמרו על יציבות בשורת הרווח.

3. השפעות גיאופוליטיקה ושוקי האנרגיה

הכותרות על מגעים להסכם זמני בין ארצות הברית לאיראן נועדו לשרת שתי מטרות אסטרטגיות עיקריות מנקודת המבט הגלובלית: מניעת התלקחות חזיתות נוספות במזרח התיכון והבטחת רציפות התנועה במצר הורמוז, מעבר הכרחי לכלכלת האנרגיה העולמית. התמחור בשוקי החיזוי, כדוגמת Polymarkets, מצביע על ציפיות גבוהות להסדרה: 71% הסתברות להסכם שלום ארה"ב-איראן עד תום השנה, ו-70% להארכת הפסקת אש עתידית עד סוף יוני. בניגוד לכך, ההסתברות לחזרה מלאה וחלקה של שגרת השיט כבר בחודש הקרוב מתומחרת ب-33% בלבד.

מבחינת אלוקציית תיקים, הירידה בתפיסת הסיכון הגיאופוליטי מהווה רוח גבית לאסטרטגיית Risk-Onסביבת השקעות בה המשקיעים מוכנים לקחת על עצמם סיכונים גבוהים יותר, ומעבירים הון מנכסים בטוחים (כמו מזומן ואג"ח ממשלתי) לנכסים מסוכנים (כמו מניות וסחורות)., במקביל ליצירת לחץ כלפי מטה על מחירי הנפט. אולם, חובה לזכור שהתמחור הגבוה של המניות דורש ערנות – התפתחויות דיפלומטיות הן לעיתים קרובות נזילות וניתנות להיפוך מהיר.

4. מה צפוי לנו בשבוע הקרוב?

השבוע הקרוב מרכז עניין רב ויבחן בזכוכית מגדלת את האופטימיות שתומחרה במדדים. המוקד ינוע בין פרסומי מאקרו קריטיים לשלביה המאוחרים של עונת הדוחות.

א. נתוני מאקרו

• ארה"ב – נתוני תעסוקה (Non-Farm Payrollsדו"ח התעסוקה הרשמי של ארה"ב המפורסם מדי חודש. מודד את מספר המשרות שנוספו או נגרעו מהמשק האמריקאי (למעט חקלאות). נתון מפתח להבנת כיוון הכלכלה ומדיניות הריבית.): זהו הנתון החשוב ביותר של השבוע. השוק יבחן באדיקות האם שוק העבודה ממשיך להפגין עוצמה, או שמא מתגלים בו סדקים המעידים על האטה. נתון חזק במיוחד עלול לעורר חשש בקרב משקיעים מדחייה נוספת בהורדות הריבית, שעה שנתון חלש מדי עלול להצית פחד ממיתון.
• מדדי מנהלי הרכש (ISM)Institute for Supply Management – מדדים מבוססי סקרים המעריכים את הפעילות העסקית בסקטור התעשייה והשירותים. קריאה מעל 50 מעידה על התרחבות הכלכלה, מתחת ל-50 מעידה על התכווצות.: פרסום מדדי ה-ISM לסקטורי התעשייה והשירותים בארה"ב ובאירופה ישמש ברומטר עדכני לקצב הפעילות הכלכלית.
• אירופה – אינפלציה: נתוני ה-CPI האירופיים יהיו קריטיים להחלטת הבנק המרכזי האירופאי (ECBEuropean Central Bank – הגוף האחראי על המדיניות המוניטרית בגוש האירו. תפקידו העיקרי הוא לשמור על יציבות המחירים באמצעות קביעת שער הריבית.) באשר ליכולתו להמשיך ולתמוך בהורדות הריבית המתוכננות.

ב. עונת הדוחות (מיקרו)

• טכנולוגיה ושבבים (ארה"ב): חברות בעלות משקל מהותי בשרשרת האספקה של ה-AI והתוכנה ידווחו על תוצאותיהן. לאחר הזינוק החריג בסקטור התוכנה (IGV), דוחות אלו נדרשים לאשרר פונדמנטלית את התמחור הנוכחי או להוכיח כי מדובר בסנטימנט עודף.
• קמעונאות וצריכה (ארה"ב): רשתות שיווק גדולות יעמדו למבחן, ויספקו לאנליסטים תובנות על מידת החוסן של הצרכן האמריקאי אל מול עלויות המימון הגבוהות.
• ת"א 125: בישראל, עונת הדוחות לרבעון הראשון תמשך, תוך מיקוד חד בדוחות של חברות הנדל"ן והפיננסים כדי לבחון באופן מעשי את השפעות סביבת הריבית של 3.75% על רווחיותן ועלויות המימון שלהן.

5. אסטרטגיה ופעולות למשקיע הפסיבי